מדוע ״Design״ נכון יותר מ״עיצוב״?

לא, לא בגלל ש״באנגלית הכל נשמע טוב יותר״ אלא בזכות המשמעות המקובלת של המילה באנגלית.

רובנו מייחסים למילה העברית ״עיצוב״ משמעויות של אסתטיקה ושלמות ויזואלית אולם עיצוב הוא בראש וראשונה תכנון כמשמעותה הראשונה של המילה באנגלית.

עיצוב על כול צורותיו, ארכיטקטורה, אופנה, תעשייתי או גרפי, צריך בראש ובראשונה לעשות את הדברים קלים לשימוש ולהבנה. האם תסכימו ללכת בזוג נעלים מהמם שחורך לכם את הרגל? זה הרעיון על רגל אחת.

לא מדובר כאן רק בזוטות, בסוף שנת 2012 פרצה שריפה בספא בהרצליה. בחקירה עלה החשד ששילוט החירום לא היה ברור ואולי בשל כך לא יכלו לקוחות הספא להימלט. אדם נהרג ועוד כמה נפצעו קשה.

ולמשהו פחות טראגי, מי מאיתנו לא עומד נבוך מול מכונת תשלום בחניון בנסיון להבין היכן לדחוף את כרטיס האשראי ובאיזה כיוון. (באחת מהכיתות שאני מלמד העליתי את הנושא הזה ובתוך חמש דקות הצליחו הסטודנטים עם עזרה קלה ממני, לעצב פאנל מכונה ברור וחד משמעי).

כאמור, העיקרון שבו התכנון קודם לאסתטיקה היה קיים תמיד, אולם הוא מקבל משנה תוקף בעידן החדש של צונאמי המידע ואין ספור מדיה. הצורך בהבנה מיידית גובר והולך גם בגלל ריבוי האופציות שמציבים לנו הממשקים הדיגיטליים עתירי הרבדים. למרות ההתפתחות הטכנולוגית המואצת בכל תחומי החיים, תחום העיצוב (ואני מתכוון כאן כמובן לתכנון) מתמהמה וגורם לבלבול, תסכול וחוסר אונים.

ארבעה עקרונות עשויים להוביל לעיצוב נכון:

1. היררכיה. איזה מידע להכניס פנימה ועל מה צריך לוותר. עיקרון ״פחות זה יותר״ נכון ברוב המקרים. (למשל, מגבלת 300 המילים של פרגרף).

2. ידע קודם. שימוש במילים וסימנים מוכרים עוזר למשתמשים להבין מה רוצים מהם. מקוריות היא לעיתים מתכון לתקלות.

3. בדיקה. העמידו את העבודה שלכם במבחן האדם הרגיל ובסביבה אמיתית. אם הדברים לא מובנים התקלה היא אצל המעצב, לא במוחו של המשתמש.

4. אסתטיקה. קומפוזיציה, צורה, צבע… כל היופי הזה חייב לתמוך בתכנון ולעשות נעים בעין.

תחשבו קודם ״Design״ , אחר כך ״עיצוב״.

#עיצוב #Design